פיזיותרפיה היא תחום פרא-רפואי מדעי ומבוסס מחקר העוסק באבחון, שיקום ומניעה של בעיות במערכת התנועה לצד הטיפול בכאב. התחום עוסק בשיפור היכולות התפקודיות של האדם וכולל סוגים שונים של תחומי התמחות: פיזיותרפיה אורטופדית, לימפטית (בצקות), התפתחותית (תינוקות ופעוטות), וסטיבולרית (סחרחורות), רצפת האגן, יציבה של ילדים ונוער, מפרק הלסת ועוד.

במפגש הראשון מתבצעת הערכה מקיפה באמצעות תשאול ובדיקה גופנית. המפגש אורך כעשעה, במהלכו הפיזיותרפיסט מברר את הגורמים התורמים לבעיה ובודק את המערכות הגופניות הרלוונטיות. בתום הבדיקה נבנית תוכנית טיפול על פי המטרות התפקודיות שאני מגדירה יחד עם המטופל בהתאם לקשיים הייחודיים לו. לדוגמא- לעלות מדרגות ללא כאב בברך, לשבת בעבודה ללא כאב גב, להרים את הנכד ללא דליפת שתן, לישון מבלי להתעורר מכאבי צוואר וכו'. בכל אחד מהמפגשים הטיפוליים שלאחר מכן מתבצעת הערכה חוזרת על מנת לעמוד על שינויים שהתרחשו מאז המפגש האחרון. בכל מפגש נעשה שימוש באמצעי טיפול המתאימים לבעיה ממנה המטופל סובל וניתנת תוכנית מסודרת לתרגול ביתי במטרה כחלק מתהליך השיקום.

טכניקות ידניות-טיפולי מגע, התאמת תוכנית תרגול מדורגת, אלקטרותרפיה- גירויים חשמליים לשיכוך כאב ו/או לחיזוק שרירים, אולטראסאונד טיפולי, תרמותרפיה-קירור ו/או חימום, הדרכה לאורח חיים בריא וליווי בתהליכי שינוי. תוצאות הטיפול נבדקות באופן עקבי בכל מפגש והתוכנית הטיפולית מותאמת לקצב ההחלמה האישי של כל מטופל במטרה להגיע לתפקוד מלא בזמן הקצר ביותר.

פעילות גופנית אירובית היא פעילות הדורשת צריכת חמצן גבוהה. למשל- הליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה וריקוד. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על 150 דק' בשבוע של אימון אירובי מתון או 75 דק' בשבוע אימון אירובי עצים. מומלץ לשלב פעמיים בשבוע פעילות גופנית אנאירובית- פעילות לחיזוק השרירים באמצעות אימנוי כוח לסוגיהם, כמו: פילאטיס,TRX,מכשירים בחדר הכושר, תרגול כנגד משקל הגוף, חוגי חיטוב ועיצוב וכו'.

ישנה מחלוקת בנוגע ליעילות של מתיחות במניעת פציעות. מתיחות נמצאו כיעילות לשיפור טווחי התנועה וגמישות השרירים. מצד שני, מתיחה ממושכת (מעל 30 שנ') מרפה את השרירים ועלולה לפגוע בביצועי הספורטאי. הדבר חשוב בעיקר לספורטאים מקצועיים ובתחומים בהם נדרשים טווחי תנועה גדולים כמו בלט, התעמלות קרקע או התעמלות אומנותית. לכן, בסיכומו של דבר, לפני פעילות ספורטיבית כדאי לבצע חימום שכולל תנועות של הגוו הוגפיים,מתיחות קצרות והליכה להעלאת הדופק. החימום חש/וב להכנה גופנית ומנטלית של המתאמן. בתום האימון מומלץ לבצע מתיחות ממושכות (30 שנ' ומעלה לכל מתיחה) לכל קבוצות השרירים הגדולות של הגפיים והגוו. מומלץ להתייעץ עם פיזיותרפיסט או מדריך כושר לגבי אופן ביצוע המתיחות והמינון המומלץ.

תלוי. גם קירור וגם חימום מפחיתים כאב אך אם מדובר בפציעה חדשה שבעקבותיה יש סימני דלקת כמו אודם, נפיחות או חום מקומי- עדיף להשתמש בכרית קרה. אם אין כרית ייעודית, קוביות קרח או אף שקית ירקות קפואים יעשו את העבודה. הקרח מכווץ את כלי הדם ומקטין את הנפיחות. מנגד, על שרירים תפוסים בד"כ נעדיף להניח כרית חמה על מנת להגביר את זרימת הדם לשריר. בכל מקרה, ההשפעה של חימום וקירור היא אישית ומשתנה, לעיתים ניסוי וטעייה היא הדרך הנכונה לבדוק את ההשפעה של אמצעים אלה.

במקרים של דליפת שתן קלה-בינונית כתוצאה ממאמץ כמו הרמת משא, שיעול ,עיטוש או קינוח אף, סיכויי ההצלחה גבוהים והשיפור שניתן להשיג באיכות החיים הוא משמעותי מאוד. פיזיותרפיסטית שהתמחתה ברצפת האגן תדע לבדוק אותך ולהתאים לך תרגול שיהיה אפקטיבי עבורך. כמו כן, שינוי בהרגלים כמו אופן הרמת שמא , אופן תרגול בטן, נשימה יעילה והרגלי התרוקנות נכונים חשובים לטיפול בדליפת השתן ויעזרו לך להחזיר את הביטחון בגופך.

השינה חשובה לתהליכי החלמה. במהלך שינה עמוקה הפרשת הורמוני הגדילה בשיאה. אלה מאיצים את תהליך ספיגת חומצות האמינו לתוך התאים, ובכך מסייעים בתהליך ריפוי הרקמות בגוף. חוסר שינה פוגע בתהליך ההחלמה מפציעה, בחילוף החומרים ובניית השלד והשרירים. השינה חשובה גם לתפקוד המערכה החיסונית, לשמירה על שקל גוף תקין ולמצב רוח חיובי. מספר שעות השינה המומלץ בגילאי העשרה הן 10-11 שעות, בגילאי 20-65 7-9 שעות ובגיל 65 ומעלה 7-8 שעות.

לפ"ג יתרונות עצומים לבריאות הפיזית והנפשית שלנו. בגדול ניתן לומר שפעילות גופנית מסייעת להפחתה של כאב ושל החרדה שמתלווה אליו. זאת בתנאי שהפעילות מותאמת ליכולותיו והעדפותיו של המטופל. על מנת להתאים פ"ג לאדם הסובל מכאב יש להכיר את הרקע הרפואי שלו, לבדוק אותו, להבין מהם הגורמים לכאב ומה מניע אותו. פיזיותרפיסט מיומן ידע לעשות זאת.

בתקופת ההריון וסביב הלידה שרירי רצפת האגן נחלשים עקב הפרשת הורמוני ההריון ובשל הלחצים הגדולים המופעלים על איזור זה. ככל שתקדימי לזהות ולתרגל את שרירי רצפת האגן כך ייטב. תרגול מקדים יכול לסייע לך להגיע מוכנה וחזקה יותר ללידה. במקביל, פיזיותרפיסטית של רצפת האגן תוכל להכין אותך לתנוחות לידה מומלצות השומרות על רצפת האגן ומפחיתות סיכון לנזקים כגון מתיחת יתר וקרעים. כמו כן, בתקופה שלאחר הלידה ישנו עומס גופני ונפשי מוגבר עקב הטיפול האינטנסיבי בתינוק, חוסר השינה והשינויים ההורמונליים שמתרחשים בגופך. פיזיותרפיסטית של רצפת האגן תוכל ללמדך הרמה והחזקה נכונה של התינוק, תדריך אותה ליציבה טובה יותר, נשימה יעילה ותרגול שלשרירי רצפת האגן ושרירי הגוו והגפיים כך שתוכלי להתמודד ביתר קלות עם המצב החדש. תרגול רצפת אגן בשלבים מוקדמים לאחר הלידה יתרום לחזרה מהירה יותר לתפקוד בריא בפעילות ספורטיבית, פעילות מינית ויימנע נזקים עתידיים של תפקוד הסוגרים.