כאבים בעקב כף הרגל- כל מה שצריך לדעת

הסיבה השכיחה ביותר לכאבים בעקב כף הרגל הינה plantar fasciitis או בשמה העממי "דורבן". נהוג לחשוב כי הסיבה לכאב בעקב היא הדורבן- זיז עצם הנוצר באזור החיבור של הרצועה הפלנטרית אל עצם העקב- אך זו אינה הסיבה לכאב. למעשה, שחיקה וקרעים מיקרוסקופיים של רצועה זו הם הגורמים לכאב. בחלק מן המקרים ישנו גם תהליך דלקתי ברקמה, אך לא בכולם.

במצב רגיל מצליחה המערכת החיסונית לתקן את אותם קרעים מיקרוסקופיים, אך בחלק מהמקרים יכולת הריפוי העצמי של הגוף לא מספיקה על מנת לתקן את הנזק שנוצר ברקמות, מה שעלול להתבטא בכאב בעקב.

מהם התסמינים? הסימפטום העיקרי של התסמונת הוא כאב בעקב בזמן הדריכה הראשונה בבוקר או בקימה מישיבה או ממושכת במהלך היום. עליית מדרגות או עמידה ממושכת עלולות להחמיר אף הן את הכאב. לפעמים הכאב נחלש אחרי כמה דקות של פעילות, אך הוא עלול לחזור במחזוריות במהלך היום.

מה גורם ל plantar fasciitis? אחד או יותר מהמצבים הבאים: # חוסר איזון שרירי- קיצור של גיד אכילס או של שרירי השוק האחוריים וחולשה של השרירים העמוקים בכף הרגל. גם כאב גב או כאב ברך ממושכים יכולים ליצור בעקיפין עומס על רגל אחת שיתבטא כ plantar fasciitis. # עודף משקל – בשל הלחץ המכאני הנגרם על הרצועה הפלנטרית, בעיקר כשמתרחשת עלייה מהירה במשקל הגוף. # הריון ולאחר לידה- בשל עלייה בגמישות הרצועות והמפרקים בכל הגוף המתרחשת לאורך ההריון כחלק מהכנת הגוף ללידה, עלייה במשקל ועומס פיזי הנובע מהטיפול האינטנסיבי בתינוק וחסך השינה המתלווה לו. # מבנה כף הרגל- קשת גבוהה מידי, נמוכה מידי או הטייה פנימית או חיצונית של כף הרגל אשר משנים את אופן פיזור העומסים בכף הרגל. # שהייה ממושכת על הרגליים- הליכה, עמידה או ריצה לפרקי זמן ארוכים, בייחוד על משטחים קשים. # התחלה של פעילות גופנית בצורה חדה ללא הכנה מתאימה או העלאת עצימות תוכנית האימונים הקיימת. # נעילת נעליים אשר אינן מספקות תמיכה נאותה לכף הרגל, נעליים שחוקות ש"עשו את שלהן" או מעבר מנעליים עם עקב גבוה לנעליים עם עקב שטוח המצריכות גיד אכילס ארוך יותר. # גיל- השכיחות הגבוהה ביותר להיארעות תסמונת זו היא בגילאי 40-60.

איך מאבחנים? לרוב האבחנה נעשית ע"י רופא או פיזיותרפיסט על פי אנמנזה-סיפור המקרה- ובדיקה גופנית. הפיזיותרפיסט בוחן את הגורמים שתרמו להיווצרות הכאב, בודק את המטופל באופן יסודי ובונה תוכנית טיפול על פי הממצאים שהתקבלו מהריאיון והבדיקה הגופנית. בדרך כלל אין צורך בצילום רנטגן, מאחר והוא אינו תורם לאבחנה של plantar fasciitisשהינה בעיה ברצועות. רנטגן יעיל באבחנה של ליקויים בעצמות או על מנת לשלול גורמים אחרים לכאב.

איך מטפלים ב plantar fasciitis? בשלב הראשוני מנוחה לרגליים היא ההמלצה הטובה ביותר. הפחתה זמנית של עמידה ממושכת ושל פעילות גופנית מסוג High impact שכוללת ריצה או קפיצה. גלגול בקבוק מים קפוא תחת כף הרגל למשך כ10-15 דקות פעמיים-שלוש ביום יעיל בהפחתת הכאב ובמידה ויש דלקת, הקור יכווץ את כלי הדם ויימנע התפתחות של הדלקת. במקביל כדאי להתחיל בטיפולי פיזיותרפיה מכיוון שככל שמקדימים לטפל בבעיה, היא נפתרת מהר יותר. יחד עם הפיזיותרפיסט חשוב לבחון האם הנעליים מתאימות לפעילות אותה אנו מבצעים והאם יש צורך במדרסים. פיזיותרפיה כוללת הגמשת שרירים של הגפיים התחתונות, חיזוק שרירים חלשים, שיפור שו"מ סטטי ודינמי, טכניקות מנואליות כמו עיסוי וחבישה מסוג taping, שימוש באולטראסאונד טיפולי ו/או גירויים חשמליים במידת הצורך. לרוב, הטיפול הפיזיותרפי פותר את הבעיה אך במקרים עקשניים ניתן להיעזר בסדי לילה אשר שומרים את הקרסול ב90 מע' ועשויים להקל על הכאב בבוקר. במקרים עקשניים יותר ניתן להיעזר בגלי הלם או לחילופין בזריקת סטרואידים עם חומר אלחוש. מטופלים שלא משתפרים עם טיפול שמרני מופנים לטיפול ניתוחי שבו מנתקים חלקית את הרצועה מהעקב או כורתים חלק ממנה.

כמה זמן לוקח לחזור לתפקוד מלא? כמו תמיד, זה תלוי. קצב ההחלמה הוא אישי ומושפע מגורמים שונים. בחלקם איננו שולטים- כמו הגנטיקה ובחלקם כן- ביצוע תרגילים שנתן הפיזיותרפיסט, ביצוע מדרסים אם נדרש, הגעה מסודרת לטיפולים, עריכת שינויים בעבודה, בתזונה ובאורח החיים וכיוצ"ב. בעזרת טיפול נכון ניתן לחוש בשיפור בתוך כמה שבועות. החלמה מלאה אורכת מספר חודשים. במהלך הטיפול הפיזיותרפי ניתנים כלים למניעת חזרתם של הסימפטומים.