שליטה בשתן – כיצד זה עובד?

May 5, 2019

 

אי שליטה בשתן היא בעיה מתסכלת ומביכה המובילה להגבלת הפעילויות היומיומיות.

למרות שאי שליטה בשתן הוא נושא שקשה לדבר עליו, זוהי תופעה נפוצה המשפיעה על מיליוני נשים וגברים בכל הגילאים ברחבי העולם. זוהי בעיה פיזיולוגית שעלולה להפוך במהרה לבעיה חברתית, כלכלית ונפשית באם אינה מטופלת.

 

סימפטומים נפוצים של הפרעה בשליטה בשתן הם: תדירות גבוהה של הטלת שתן, צורך עז ופתאומי להטיל שתן, התעוררות מספר פעמים במשך הלילה להטיל שתן ודליפת שתן לא רצונית.

 

שכיחות דליפת השתן אצל נשים הינו עד פי 3 מאשר בגברים. שיעור דליפת השתן בנשים עומד על כ30% בממוצע. גברים סובלים מדליפת שתן בעיקר לאחר ניתוח לכריתה מלאה של בלוטת הערמונית.

במרבית המקרים על ידי טיפול נכון ניתן לשפר באופן משמעותי ואף להשיב את מלוא השליטה בשתן.

 

כיצד פועלת השלפוחית?

כשהשלפוחית מתרוקנת, השתן עובר מהשלפוחית דרך צינור השופכה ויוצא בפתח ליד הנרתיק אצל נשים ובקצה הפין אצל גברים. במבוגרים, הבקרה על הטלת השתן היא תחת שליטה רצונית והשלפוחית מתרוקנת רק כשהזמן והמקום מתאימים.

 

בשלפוחית מתרחש מעגל של מילוי שתן ולאחר מכן התרוקנות.

 

כשהשלפוחית מתמלאת, הדופן שלה נמתחת באיטיות כדי להתאים את עצמה לעליה בכמות השתן.

במצב תקין, רוב האנשים הולכים לשירותים להטיל שתן כשהשלפוחית חצי מלאה ( בערך רבע ליטר).

כשהשלפוחית מתרוקנת, הדופן השרירית שלה מתכווצת והסוגר החוסם את הכניסה לשופכה נפתח. תהליך זה מאפשר את מעבר השתן החוצה. מספר הפעמים שהשלפוחית צריכה להתרוקן שונה מאדם לאדם.

 

הליכה לשירותים לצורך הטלת שתן יותר משמונה- תשע פעמים במשך 24 שעות נחשבת בדרך כלל כלא תקינה.

 

איך יודעים אם יש בעיה?

לשלוט בשתן משמעותו שיכולים לדחות את הצורך ללכת לשירותים עד הזמן המתאים ולא מתכננים את הפעילויות היומיומיות לפי הצורך ללכת לשירותים.

הסימנים העיקריים של הפרעה בשליטה בשתן הם:

  • תכיפות- תדירות גבוהה של הליכה לשירותים (יותר מ-8 פעמים במשך 24 שעות)

  • דחיפות- צורך עז ופתאומי להטיל שתן וקושי בהתאפקות

  • נוקטוריה- התעוררות מספר פעמים במשך הלילה להטיל שתן

  • דליפת שתן לא רצונית

  • דליפת שתן כשצוחקים, משתעלים, מתעטשים, קופצים רצים, משנים תנוחה או מרימים משא.

מה ניתן לעשות?

אנשים רבים אינם משוחחים עם הרופא על בעיית השליטה בשתן ממנה הם סובלים. לעיתים חושבים שלא ניתן לעשות דבר בקשר לכך, או פשוט מרגישים נבוכים מידי להעלות את הנושא.

 

חלק מהאנשים מתמודדים עם בריחת השתן בעזרת סופגנים (פדים / טיטולים יעודיים). יש לזכור, שסופגנים אינם מטפלים בגורם המחלה, אלא רק מסתירים אותה. חשוב לקבל טיפול שמטרתו למנוע את בריחת השתן או לצמצם אותה. כתוצאה מכך, גם השימוש בסופגנים יפחת באופן משמעותי.

 

מומלץ מאוד לפנות לייעוץ רפואי כמה שיותר מוקדם , על מנת להגביר את הסיכויים לשפר את המצב. טיפולים נפוצים הם טיפול תרופתי ו/ או טיפול פיזיותרפיה לרצפת האגן.

 

בפיזיותרפיה נערכת בדיקה של שרירי רצפת האגן ומותאמת תוכנית תרגול לחיזוק שרירים אלה, ניתנת הדרכה לאימון השלפוחית שמטרתו להאריך את מרווחי הזמן בין הטלת שתן אחת לשניה, ניתנת הדרכה להרגלי התרוקנות נכונים ויעילים ונעשה שימוש במכשור ביופידבק ו/ או זרמים חשמליים לשיפור תפקוד שרירי רצפת האגן והרגעת השלפוחית.

 

למידע נוסף ניתן לפנות לרופא המטפל ו/ או לפיזיותרפיסט המתמחה ברצפת האגן.

 

בהצלחה!

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

פוסטים אחרונים:
Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש לפי תגיות
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

זוהר כהן - קליניקה לפיזיותרפיה

רחוב הפועל המזרחי 10, כפר חסידים