איתך בגיל המעבר
אני מניחה שאם את פה אז יתכן שאת סובלת מאי שליטה על שתן או כאב במגע מיני ואם את באמצע העשור הרביעי או החמישי לחייך יתכן שבעיות אלו נובעות מתנודתיות וירידה ברמת ההורמונים שמתרחשת ב'גיל המעבר'.
נשים רבות לא מקשרות בין התסמינים שהן חוות לגיל ותופתעי לשמוע שלעיתים אף הרופאים לא. מכיוון שאבחנה נכונה מובילה לטיפול מדויק ויעיל חשוב לעשות את הקשר בין מה שעובר עליך לגיל וזו הסיבה לכתיבת פוסט זה. תמצאי בו מידע לגבי השלבים השונים, תסמינים האופיניים לגיל ואפשרויות לטיפול.
תקופה זו, מתרחשת באמצע החיים, מכונה 'גיל המעבר' או 'מנופאוזה' (הפסקת הווסת) ומבטאת את המעבר בין תקופת הפוריות לבין התקופה בה הפעילות השחלתית פוחתת והווסת נפסקת.
אנו מחלקים אותה לשלושה שלבים:
פרי מנופאוזה - שלב בו בה הפחתה בפעילות השחלתית גורמת לירידה ברמות הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון. זה קורה ממספר חודשים ועד ליותר מ-10 שנים לפני תום המחזור החודשי, בממוצע בגיל 47, אך זה יכול להתחיל קודם לכן באמצע שנות ה-40 או מאוחר יותר בשנות ה-50. הירידה ברמת ההורמונים מחוללת שרשרת של תסמינים גופניים ורגשיים שבאים לידי ביטוי באופן שונה מאישה לאישה בהיבט של התסמינים, עצמתם ותדירותם. הסימן הראשון לכך יכול להיות שינויים במחזורי הווסת מבחינת התדירות שלהם ועצמת הדימום. תסמינים נוספים שיכולים לבוא לידי ביטוי הם גלי חום והזעות, ירידה באיכות השינה, עייפות, שינויים במצב הרוח, דפיקות לב מהירות, דלקות חוזרות בדרכי השתן, כאב במגע מיני, ירידה בחשק למין וכל תופעה גופנית ורגשית חדשה שבאה 'משום מקום'.
השלב הבא - מנופאוזה – נקודת זמן בה חלפו 12 חודשים רציפים לאחר הווסת האחרונה שלך. היא מוגדרת בהסתכלות לאחור ומתרחשת בדרך כלל בגיל 46-56.
ופוסט מנופאוזה - שלב המתחיל משנה לאחר המחזור האחרון ונמשך לאורך שארית חייך. ההורמונים מתייצבים ברמתם הנמוכה, התסמינים שהיו חולפים ואת תתחילי להרגיש שוב 'בעורך'. עם זאת, יהיו מעט נשים שתמשכנה לחוות גלי חום ותסמינים אחרים גם בתקופה זו.
תסמיני גיל המעבר משתפרים לעיתים קרובות בעקבות שינויים באורח החיים כמו:
תזונה נכונה
פעילות גופנית סדירה
הימנעות מעישון
רפואה משלימה
טיפול בתרופות ללא מרשם
טיפול הורמונלי
טיפול הורמונלי הוכח מחקרית כטיפול היעיל ביותר להקלה על תסמיני גיל המעבר ומניעת מחלות בטווח הרחוק כמו: אוסטאופורוזיס ושברים, החלשות שרירי האגן וצניחת אברים (שלפוחית שתן, נרתיק, רקטום), מחלות לב וכלי דם ועוד.
נשים רבות חוששות ונמנעות מטיפול הורמונלי. אני לא חושבת שטיפול הורמונלי מתאים ונחוץ לכולן אבל לשלול אותו מראש זה חבל, כי במצבים בהם התסמינים פוגעים באיכות החיים זה אומר גם לשלול שמחת חיים.
כמו כל טיפול תרופתי גם טיפול הורמונלי כרוך בסיכון פוטנציאלי, אך עבור נשים בריאות, צעירות מגיל 60 החוות גלי חום ותסמינים אחרים מטרידים וטרם חלפו 10 שנים מהמחזור האחרון שלהן, התועלת של הטיפול ההורמונלי תעלה, באופן כללי, על הסיכון.
קבלת החלטה על טיפול הורמונלי צריכה להעשות בייעוץ רפואי, להתבסס על גורמי הסיכון הייחודיים לך, התועלת שהטיפול יעניק לך, איכות החיים והעדפות שלך.
כדי שתעברי בשלום את גיל המעבר ותרגישי חיונית ומלאת ביטחון, חשוב שתביני את משמעות הגיל עבורך, את ההשלכות שלו עליך (בטווח הקצר ובטווח הארוך) ואת אפשרויות הטיפול הזמינות. אני מאמינה שידע מפוגג פחדים, מסייע לך להבין מהם האפשרויות העומדות בפניך, מאפשר לך לקחת אחריות ולקבל את ההחלטות הנכונות ביותר עבורך.
נכתב ע"י נורית אריאל, אחות המתמחה בגיל המעבר בקרייה הרפואית רמב"ם. בעלת קליניקה פרטית בנופית. למידע נוסף הכנסי לאתר nuritariel.com
